תוספות גבוהות של נכסים בעייתיים ושונות באיכות הנכסיםזינוק רבעוני בתוספות לנכסים בעייתיים ברוטו ונטו, ועלייה עוקבת בנכסים בעייתיים נטו, מאותתים על סיכון מתמשך להידרדרות באיכות האשראי. החמרה מתמשכת בהלוואות שעברו לסיווג בעייתי, במיוחד במגזרי הקמעונאות והכפר, עלולה להגדיל את צורכי ההפרשה ולהפחית את ההון הזמין לצמיחה, ובכך להפוך את הרווחים ואת תכנון ההון לצפויים פחות.
בחינה רגולטורית וציותאזהרות רגולטוריות חוזרות בנושאי משמורת/פיקדון מגדילות את עלויות הציות ואת הסיכון המוניטיני. לאורך זמן, פיקוח הדוק יותר מצד הרגולטור עשוי להגביל את פעילות המוצרים, להביא לקנסות או למגבלות תפעוליות, ולחייב השקעות מתמשכות בבקרות שפוגעות ביעילות התפעולית.
אי־ודאות במימון ובהפרשות (גיוס FCNR, מעבר ל-ECL)מימון חוץ־חופי יקר יותר מסוג FCNR ושינוי חשבונאי למודל ECL, שמגדיל את ההפרשות בשלב 2, יוצרים לחצים מבניים על המרווחים ועל ההון. שני הגורמים עלולים לצמצם את מרווח הריבית נטו או להגדיל את צורכי ההפרשה, ולכפות איזונים בין צמיחת האשראי לבין שימור ההון בטווח הבינוני.