דברים קורים

דברים קורים ומהר בימים האחרונים וה-AI קופץ שלב בתחום השימוש היומיומי. OpenAI שיחררה את המודל המתקדם ASTRA והדגימה יפה בסרטון ויראלי אחד איך המערכת החדשה הכי חזקה שלה יודעת לעשות דברים מורכבים בהוראה קולית כזו או אחרת. בלי קודים, בלי התקנות, בלי סקילים. אומר-עושה.

לא רק שהמוח של הבינה שם מטורף עד מסוכן, כל התפעול עובר לעולם אחר. מחסום התקשורת עם המכונה הולך ומתפוגג.

^{מתוך הסרטון הויראלי של ASTRA מבית OpenAI}

חצי דקה לפני זה עוד כולם התרגשו מגרוק בוט. גם הוא יצא השבוע לענן ונתן אינסוף אייג׳נטים שמקבלים הוראות בשפה פשוטה, יודעים לעבוד ביחד ולתת תפוקה של חברה שלמה. ההתלהבות באה מהתקשורת הפשוטה והתוצאה המהירה.

לאילון מאסק ומוצריו יש יחסי ציבור טובים ופלטפורמת קידום משל עצמו, אבל האמת היא שכבר מספר חודשים Perplexity עושה בדיוק את זה – אייג׳נטים בענן שגם עובדים ביחד. מה שמייחד את Perplexity הוא האוריינטציה הפיננסית. היא גם יושבת על מידע פיננסי וגם מתחברת היטב עם מקורות פיננסיים חיצוניים. כותב שורות אלה מפעיל אייג׳נטים כאלה כבר מספר חודשים. הם יודעים לתפעל חשבון השקעות וירטואלי (PAPER TRADING) בהצלחה לא מבוטלת. זה עדיין בשלבי ניסוי.

ואם מדברים על אילון מאסק, 1,000 רובוטקסים שלו התחילו להתרוצץ השבוע ברחובות אוסטין טקסס כמו נמלים. הפעם אלה כבר המוניות הזהובות. אלה בלי הגה בכלל. רק תמול שלשום נדהמנו מטסלות שבאו לקחת נוסעים עם הגה ועם ״משגיח״ אנושי במושב שליד הנהג. עכשיו זהו – אין כלום. אנחנו והרובוטקסי לבד בלי הגה, בלי דוושת מעצור.

^{רובוטקסים של טסלה באוסטין, טקסס (תמונה נוצרה באמצעות AI)}

באותו הזמן, אנבידיה קונה את Hugging Face בכמעט 13 מיליארד דולר (כסף קטן). עדיין, זו הרכישה השנייה בגודלה של אנבידיה, אחרי ששילמה 20 מיליארד דולר עבור נכסיה של יצרנית השבבים Groq.

Hugging Face הוא סטארט-אפ מניו יורק שבנה מאגר של מודלי בינה מלאכותית בקוד פתוח. הוא עלה לכותרות לאחרונה בעקבות התקיפה של מודלים סוררים של OpenAI. אבל למפתחים הוא לא חדש. יותר מ-18 מיליון אנשים משתמשים בפלטפורמה הזו כדי לשתף מעל 3 מיליון מודלים ו-500,000 מאגרי נתונים (datasets), והיא בשימוש של מעל 200,000 חברות, כך לפי ההודעה של אנבידיה.

מה האיתות?
ג׳נסן הואנג רוצה מודלים פתוחים. הוא לא רצה ש- Hugging Face תיפול לידיים של עוד גוגל. הוא רוצה שמודלים פתוחים יפרצו ובעיקר יורידו את המחירים, כי הוא רוצה שימוש. שימוש והטמעה טובים לאנבידיה. לדבריו, חצי מהביזנס של אנבידיה מגיע ממודלים פתוחים.

אז מה היה לנו? המודלים נעשים מתוחכמים יותר (עד כדי מסוכנים), היכולת לתפעל אותם הופכת פשוטה הרבה יותר, יש מאבק גדול ברקע על הוזלת השימוש והבינה המלאכותית נכנסת לחיי היום יום יותר ויותר. זה בטח משפיע לרעה על שוק העבודה. אז לא!

נתוני התעסוקה בארה״ב פורסמו ביום שישי והדהימו את וול סטריט. תוספת של 164,000 משרות חדשות לשוק העבודה לעומת הציפיה של 53,000 בלבד. בעולם ההפוך שבו אנחנו חיים זה הוביל מיד לנפילה בבורסה, כי מי צריך כלכלה חזקה כשכל מה שמעניין זה האם זה יאפשר לפד להעלות ריבית בלי חשש?

^{הנתונים החדשים והעדכונים של שוק העבודה בארה״ב. מקור: ג׳מיני}

אז נכון, בסקטור הטכנולוגיה הייתה ירידה של 23,000 משרות. אבל AI הוא רק לא רק סיפור של מתכנתים וכו׳ – הוא אמור להשפיע על כולם.

בינתיים יש עלייה בתעסוקה בתעשיות הייצור ובשירותים כמו אוכל והסעדה ומשרות חינוך מקומיות. זו בעיקר התאוששות לרגל סיום הקיץ ועם זאת בהחלט נתונים מפתיעים ומרשימים.

התהליכים שלפנינו עוד מורכבים ואולי בחלקם ארוכים, אבל אי אפשר לברוח מההכרה שאנחנו לפני שינויים דרמטיים בכל תחומי החיים. דברים קורים.

לתגובות: [email protected]

^{גילוי נאות: הכותב עשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בטור. אין לראות בכתוב משום ‘ייעוץ השקעות’ או ‘שיווק השקעות’ כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ”ה-1995. המידע בטור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל המבצע פעולה על סמך הכתוב עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. כמו כן, הכותב משתמש באופן נרחב במודלים של בינה מלאכותית לנתונים ומחקר, על כל המשתמע מכך.}