האיש על הברז של אמריקה

סקוט בסנט הוא האיש שדואג עכשיו לפסגה בין נשיא סין שי ז׳יפינג לבין הנשיא דונלד טראמפ. שני שרי האוצר של המדינות נפגשו קודם, ניהלו את המו״מ ומה שהגיעו אליו יהיה מה ששני ראשי המדינות יודיעו בפסגה. זו רק המחשה למעמד ולכוח של שר האוצר הנוכחי.

בניגוד להרבה מינויים אחרים בקדנציה השנייה שלו, כשזה הגיע לשר האוצר, הנשיא טראמפ חיפש אנשי מקצוע מנוסים ובעלי רקורד. היו כמה מועמדים ראויים ומתוכם נבחר סקוט בסנט. באותם ימים, כששמות מוזרים עד הזויים עפו באוויר לכל מיני מינויים בקבינט, בוול סטריט נשמו לרווחה. בסנט לפחות הגיע עם ידע פיננסי בינלאומי עשיר. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטת ייל עבד בין השאר בבית השקעות, התמחה באסטרטגיות שורט וגם עבר בקרן ההשקעות הסעודית ״אוליאן״.

בהמשך הצטרף לג׳ורג׳ סורוס, ניהל את השלוחה בלונדון ונחשב לאסטרטג מאחורי מהלך ״יום רביעי השחור״ המפורסם, שבו סורוס הימר נגד הלירה סטרלינג והרוויח מיליארד דולר במכה. בסיבוב נוסף עם סורוס, הימר בשורט על הין היפני וגרף רווח של 1.2 מיליארד דולר בשלושה חודשים.

ב-2015 ייסד את Key Square Group – קרן גידור גלובלית, שאותה ניהל עד שנכנס לתפקיד שר האוצר. הקרן התמחתה במטבעות בינלאומיים, תנודות ריבית והתפתחויות גאו פוליטיות. יש חילוקי דעות על כמה צעדים שלו כשר אוצר (שנפרט מיד) אבל אי אפשר להגיד שהאיש לא יודע מה הוא עושה.
בצד האישי, בסנט הוא גיי מוצהר, שהגיע לעמדה הבכירה ביותר בממשל רפובליקני אי פעם. מינויו אושר בסנאט ברוב גדול ונדיר יחסית 68-29.

^{סקוט בסנט. ניסיון עשיר בכלכלה העולמית}

בד״כ שר האוצר של ארה״ב עושה את עבודתו בשקט (הרבה פחות חשוף מיו״ר הפד למשל) ונותן לנשיא לנהל את ההצגה של הכלכלה. זה לא בסנט. היחסים בין טראמפ לשר האוצר שלו טובים במיוחד. לא מזיקה העובדה שברשימת החנופה לנשיא, מר בסנט נמצא גבוה מאוד בטבלה אם לא במקום הראשון.

על כל פיפס של טראמפ בנושא כלכלה בסנט מיד מגיב במחמאה עמוקה ובכל הודעה של שר האוצר עצמו תמיד יהיה אזכור משמעותי לכך שהכל בתמיכת מדיניותו ומנהיגותו יוצאת הדופן והמדהימה של הנשיא. לא משנה אם טראמפ בא עם איזו יציאה מוזרה או משליך מכסים על כל העולם ועמיתיו של בסנט תולשים שערות. הוא תמיד תומך נלהב ומוחא כפיים.

^{טראמפ ושר האוצר שלו. יחסים טובים במיוחד (AI-generated illustration)}

ועכשיו למחלוקות:
שני מהלכים בולטים של משרד האוצר האמריקני עוררו סערה בתקופה האחרונה. הראשון שבהם: התערבות בין היפני. כדי לבלום את פיחות הין היפני ולמנוע מכירת חירום של אג”ח אמריקאיות על ידי יפן (המחזיקה הגדולה ביותר בחוב אמריקאי), בסנט תאם מהלך רכישה משותף של ין יחד עם הבנק המרכזי של יפן. גם לא היה טעם להסתיר את זה אחרי שסוכנות רויטרס צילמה במקרה פתק שכתב בסנט לעצמו והיה מונח ליד הכסא שלו בישיבת קבינט חגיגית שנערכה בקמפ דיויד: ״לקנות ין יפני ב-5-10 מיליארד דולר״.

המהלך עורר ביקורת חריפה בשווקים הפיננסיים. ממתי מדינה אחת מתערבת במטבע של מדינה אחרת? משרד האוצר האמריקאי לא אמור לרכוש מטבעות זרים כדי לתמוך באופן מלאכותי בערכם. זה נכון שאם יפן הייתה מוכרת מאות מיליארדי דולרים באגרות חוב של ממשלת ארה”ב כדי להציל את המטבע שלה, זו גם בעיה של אמריקה אבל המבקרים טענו שבסנט משתמש בכספי משלם המיסים האמריקאי כדי לפתור בעיה כלכלית פנימית של יפן במקום לטפל בשורש העניין.

משקיעי צמרת כולל סטנלי דרוקנמילר (מנהלו לשעבר ושותפו של בסנט), הזהירו שממשלות אינן יכולות לנצח את כוחות השוק באמצעות הוצאת כספים בלבד. הין ירד מכיוון שהריבית ביפן הייתה אפסית בעוד שהריבית בארה”ב גבוהה, דבר שהפך את הדולר למשתלם בהרבה להחזקה. ניסיון לחזק את היין באופן מלאכותי מבלי לשנות את פער הריביות נתפס כבזבוז משאבים על פתרון זמני שהשוק יבטל במהירות.

לאחרונה בסנט הוסיף שמן למדורה כשנשאל באירוע בלאס וגאס על סיפור הין וענה ברוח המקום: ״לי יש אינפורמציה א-סימטרית על יפן. אני ה״האוס״ (הקזינו). מי שרוצה להמר נגדי בבקשה״.

הסיפר השני הוא אגרות החוב:
בסנט קיבל החלטה אסטרטגית להסיט את הנפקת החוב הממשלתי מאג”ח לטווח ארוך (ל-10 ו-30 שנה) לעבר אג”ח קצרות טווח. (T-bills) ההיגיון היה שאם הריבית תרד בקרוב, ארה”ב תימנע מנעילת תשואות שיא היסטוריות לעשרות שנים.

התוצאה הייתה הפוכה: במקום לרדת, התשואות על אג”ח לטווח ארוך זינקו לשיאים של כמה עשורים. בניגוד לפד, משרד האוצר אינו יכול להדפיס כסף כדי לממן רכישות. כתוצאה מכך, השוק התעלם מהמהלך, המחירים ירדו והתשואות לטווח ארוך טיפסו עוד יותר.

בסנט מתעלם מהביקורות כמו שלטראמפ לא אכפת מהן, אבל כדאי לזכור: זה האיש שיעשה הכל כדי לשמר את השווקים הפיננסיים של אמריקה גם אם האמצעים הם בלתי קונבנציונליים בלשון המעטה.

לתגובות: [email protected]

^{גילוי נאות: הכותב עשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בטור. אין לראות בכתוב משום ‘ייעוץ השקעות’ או ‘שיווק השקעות’ כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ”ה-1995. המידע בטור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל המבצע פעולה על סמך הכתוב עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. כמו כן, הכותב משתמש באופן נרחב במודלים של בינה מלאכותית לנתונים ומחקר, על כל המשתמע מכך.}