קרן המטבע צופה צמיחה של 4.5% בישראל מול האטה ואינפלציה גוברת בעולם

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה דוח חדש ביום שלישי והיא צופה כעת כי המשק הישראלי יצמח ב-4.5% ב-2026 וב-4.4% ב-2027, בעוד האינפלציה הממוצעת בישראל תעמוד השנה על 1.8%. התחזיות מציגות תמונה חיובית יחסית לישראל על רקע האטה בצמיחה העולמית והתייקרות האנרגיה והמזון.

הצמיחה החזויה בישראל גבוהה מזו של הכלכלות המפותחות כקבוצה, שצפויות לצמוח ב-2.1% השנה וב-1.8% בשנה הבאה. גם בתחום המחירים בולט הפער: בעוד האינפלציה העולמית צפויה לעלות ל-4.7% ב-2026, התחזית לישראל מצביעה על התמתנות מ-3% ב-2025 ל-1.8% השנה, לפני עלייה קלה ל-2% ב-2027. נתונים אלה מתייחסים לשינוי בממוצע המחירים השנתי, ולא לאינפלציה בסוף השנה.

שוק העבודה הישראלי צפוי להמשיך להתאפיין באבטלה נמוכה, עם שיעור של 3.1% השנה ו-3.2% בשנה הבאה. לצד זאת, העודף בחשבון השוטף צפוי להצטמצם מ-2.1% תוצר ב-2025 ל-1.1% ב-2026, ולהתרחב ל-1.7% ב-2027.

התמונה העולמית מורכבת יותר. הצמיחה צפויה להאט מ-3.5% ב-2025 ל-3.1% השנה, לפני התאוששות ל-3.4% ב-2027. הפעילות במחצית הראשונה של השנה הייתה חזקה מהצפוי, כאשר השקעות בבינה מלאכותית, התאמות בשרשראות האספקה ושימוש במלאי אנרגיה סייעו לקזז חלק מהפגיעה שגרמה המלחמה במזרח התיכון.

אלא שהיכולת להמשיך לספוג את הזעזועים מוגבלת. מלאים נשחקים, שוקי הסחורות נותרים חשופים לשיבושים, ואי-ודאות ממושכת עלולה לפגוע בביטחון הצרכנים והעסקים. במקביל, מגבלות על אספקת אנרגיה עלולות להכביד גם על התרחבות תשתיות ה-AI, שתלויות בחשמל ובציוד בהיקפים גדולים.

הפערים בין המדינות מתרחבים. כלכלות שנהנות מהשקעות ויצוא הקשורים לטכנולוגיה, או מיצוא אנרגיה מחוץ לאזור העימות הישיר, מקבלות תמיכה לפעילות. מנגד, יבואניות אנרגיה שאינן משתלבות בשרשרת הערך הטכנולוגית מתמודדות עם עלויות יבוא גבוהות יותר, שחיקה בהכנסות ולחץ על התקציב. ריכוז הצמיחה מתבטא גם במספרים: 32 כלכלות אחראיות כעת ל-95% מהצמיחה העולמית, לעומת 54 בתחזית אפריל.

מחירי האנרגיה הם גורם מרכזי בתחזית האינפלציה. הנחת העבודה היא שמחיר הנפט הממוצע יעמוד על כ- 96 דולר לחבית ב-2026, כ-16% מעל ההנחה באפריל, וירד לכ-87 דולר ב-2027.

מחירי המזון צפויים לעלות השנה ב-5%, בין היתר בשל התייקרות האנרגיה, הדשנים, ההובלה והביטוח. האינפלציה העולמית צפויה להתמתן ל-4.1% בשנה הבאה, אך אינפלציית הליבה בארה”ב ובגוש היורו צפויה לחזור ל-2% רק באמצע 2028.

התחזית נשענת על חזרה הדרגתית לפעילות במצר הורמוז החל ממרץ 2027, ועל חזרה רחבה לתנאים ששררו לפני המלחמה עד אוקטובר. מדובר בהנחת עבודה, וההתאוששות הצפויה כוללת גם את מערכי הייצור, ההובלה, הביטוח והתשלומים. התמשכות העימות או פגיעה נוספת בתשתיות עלולות לעכב את התהליך ולהותיר את המחירים גבוהים לאורך זמן.

גם החוב הציבורי מצמצם את יכולת התגובה של הממשלות. בכלכלות המפותחות הוא צפוי לעלות מ-108% תוצר ב-2025 ל-115% ב-2031, ובכלכלות המתעוררות והמתפתחות מ-74% ל-84%. עלויות מימון גבוהות וצרכים תקציביים גוברים מקשים על מתן תמיכה נוספת. ההמלצה היא לשקם את מרחב הפעולה התקציבי ולהעדיף סיוע זמני וממוקד למשקי בית פגיעים על פני סבסוד גורף ופיקוח מחירים.

הסיכון אינו מוגבל לאנרגיה. אכזבה מהרווחיות או משיפור הפריון שהשקעות ה-AI צפויות לספק עלולה להביא לצמצום השקעות, לתיקון במחירי המניות ולהחמרה בתנאי המימון. מנגד, אימוץ מהיר יותר של הטכנולוגיה ושיפור מוקדם בפריון עשויים לתמוך בצמיחה.

למרות העמידות שהפגינה הכלכלה העולמית עד כה, הסיכונים לתחזית נוטים כלפי מטה. מלחמה ממושכת יותר, שיבושי אנרגיה נוספים או תיקון חד בשוקי הטכנולוגיה עלולים להחליש את הצמיחה, בשעה שחוב גבוה ועלויות מימון מגבילים את יכולתן של הממשלות לרכך את הפגיעה.