המחירים בישראל צפויים לרדת, בארה”ב לזנק – ומה יקרה לריבית?

מדד המחירים בישראל צפוי לרדת בספטמבר, בעוד שבארה”ב הזינוק במחירי הבנזין צפוי לדחוף את האינפלציה השנתית לכיוון 4%. למרות הפער, הריבית בשתי המדינות צפויה להישאר ללא שינוי בהחלטות הקרובות, על רקע הסיכונים הגיאופוליטיים בישראל והיחלשות הנתונים הכלכליים בארה”ב. כך עולה מסקירתו השבועית של עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

על רקע המחסור העולמי בדיזל והעלייה במחירו, טראמפ אישר בסוף השבוע הקלה זמנית בסנקציות על מכירת דיזל מרוסיה ואספקתו, לרבות יבוא לארה”ב. המהלך עשוי למתן את המחירים ואת עלויות ההובלה, אך אינו נותן מענה לפגיעה בכושר הזיקוק או לסיכון לשיבושים נוספים בנתיבי הסחר.

הפגיעה הישירה של החות’ים בנמל התעופה בסעודיה ממחישה את הסיכון שבהתרחבות הלחימה, שעלולה לאיים גם על תשתיות האנרגיה במדינה ועל הסחר בים האדום, לצד השיבושים במצר הורמוז. במקביל, ההקלה בסנקציות עלולה להגדיל את הכנסותיה של רוסיה ולסייע לה להמשיך לממן את הלחימה במזרח אירופה.

ארה”ב: מדד גבוה צפוי, אך הריבית לא צפויה לעלות באוקטובר

מחר, יום רביעי, יתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה”ב. הצפי הוא למדד גבוה של 0.6% לפחות, בעיקר בשל הזינוק במחירי הבנזין, דבר שיקרב את האינפלציה במבט שנתי ל-4%. הדגש יהיה על מדד הליבה, שבו הצפי הוא לעלייה מתונה בהרבה. באותו היום יתפרסם גם ספר הבז’ של הפד, שיספק תמונה מעודכנת של עלויות החברות ושל יכולתן להעביר אותן ללקוחות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש.

סיכום דיוני הריבית מההחלטה האחרונה בספטמבר הראה שרוב חברי הוועדה ראו מקום להעלאה נוספת בריבית עד סוף השנה, אם כי לא התחייבו שהיא תתבצע בהחלטה העוקבת. ההחלטה תתבסס על הנתונים שיתפרסמו. מאז ההחלטה, נתוני מחירי ההוצאה לצריכה פרטית עודכנו כלפי מטה, נתוני התעסוקה אכזבו ועליית התשואות הארוכות מכבידה על הכלכלה. על רקע זה, קליין מעריך שהריבית לא תעלה באוקטובר.

הנתון הראשוני של מדד אמון הצרכנים לאוקטובר של אוניברסיטת מישיגן ירד שוב והתקרב לשפל ההיסטורי, בעיקר בשל ירידה בהערכת משקי הבית לגבי המצב הנוכחי. למרות המדד הנמוך, הקשר בינו לבין הצריכה הפרטית בפועל נעשה רופף מאז הקורונה, והפסימיות אינה מתורגמת בינתיים לירידה ברכישות, כפי שהשתקף בנתוני הצריכה הפרטית שהתפרסמו בשבוע שעבר.

אירופה: הבחירות בספרד עלולות להוביל לתמחור מחדש של הסיכון באג”ח

ממשלת ספרד נשענת על קואליציית מיעוט מאז הבחירות הקודמות ומתמודדת עם לחצים מהציבור נוכח העלייה במחירי הדיור וההגירה המוגברת. ראש הממשלה מנצל את המומנטום, על רקע הקושי בפרלמנט להעביר צעדים לטיפול במשבר הדיור, כדי לקרוא לבחירות מוקדמות שבמקור היו מתוכננות לשנה הבאה.

עם זאת, לא ברור שהבחירות יובילו לרוב לאף אחת מהמפלגות, ומכאן גם הקושי בהקמת קואליציה ובהעברת תקציב. הדבר עלול לאותת למשקיעים לתמחר מחדש את הסיכון באג”ח של ספרד, כפי שקרה בשבועיים האחרונים באג”ח של צרפת.

בפולין לא פוסלים העלאת ריבית

הבנק המרכזי בפולין השאיר שוב את הריבית ללא שינוי על 3.75%, בהתאם לצפי, וזאת למרות שהאינפלציה כבר הגיעה ל-4% בעקבות הזינוק במחירי הדלק. עם זאת, הנגיד ציין שעדיין אין סימנים להתפשטות הזינוק במחירי האנרגיה למוצרים ולשירותים אחרים, וההפחתה של המסים על הדלק צפויה למתן את האינפלציה בטווח הקצר.

כרגע הכיוון הוא להשאיר את הריבית ללא שינוי, אך אם לחצי האינפלציה יתרחבו, הבנק עשוי לשקול העלאת ריבית.

אסיה: הבינה המלאכותית תומכת בצמיחה בסין

סין היא הכלכלה הגדולה הראשונה שמפרסמת את נתוני הצמיחה הרבעוניים, וכך יהיה גם ביום שני הקרוב, 19 באוקטובר. הצפי הוא לצמיחה דומה לזו של הרבעון השני, 4.3% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. גם הפעם יהיה חשוב לבחון כמה מהצמיחה מגיע מהתעשייה והיצוא החזקים וכמה מהביקושים המקומיים.

הביקוש העולמי לציוד הקשור להקמת תשתיות הבינה המלאכותית הוא אחד ממנועי הצמיחה הבולטים. אמנם סין אינה מייצרת את השבבים המתקדמים, אך היא מספקת שרתים, רכיבים אלקטרוניים, מערכות קירור ומערכות אגירת אנרגיה. כך, חלק מההשקעות העצומות בענף בעולם באות לידי ביטוי בהזמנות למפעלים הסיניים.

התרומה מגיעה בעיקר דרך היצוא, בעוד שההשקעות המקומיות בתחום עדיין קטנות מכדי לקזז את החולשה בנדל”ן. החולשה היחסית בביקושים המקומיים, בדגש על ענף הנדל”ן, הביאה את הממשלה להגדיל את הסיוע לרשויות המקומיות. ההשפעה תיראה כנראה רק לקראת סוף השנה ותחילת השנה הבאה.

בהודו הריבית חזרה לעלות

הבנק המרכזי בהודו העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-5.5%, לאחר תקופה ממושכת שבה היא נותרה ללא שינוי. ברקע עומדים מחירי האנרגיה והמזון הגבוהים, ונזקי מזג האוויר יובילו לעלייה נוספת במחירי המזון ובאינפלציה. במקביל, הבנק עדכן את תחזית הצמיחה כלפי מעלה, דבר שמאפשר לו להעלות את הריבית, אך ציין שאין בכך התחייבות להעלאות נוספות.

ישראל: מדד ספטמבר צפוי לרדת, אך הריבית צפויה להישאר ללא שינוי

ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לספטמבר. בהראל צופים ירידה של כ-0.3%, בחלקה בשל ירידה יחסית במחירי הטיסות לאחר הקיץ, הפחתת הבלו בתחילת ספטמבר והוזלה עונתית במחירי המזון לקראת החגים. מנגד, מחירי הירקות, החינוך והדיור צפויים לעלות. עיקר אי-הוודאות הוא סביב מחירי הטיסות. למרות המדד השלילי, הצפי הוא לעלייה קלה באינפלציה הכללית לכיוון 1.8%.

נתוני המדד אינם משנים את הערכתו של קליין שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי ביום רביעי הבא. הקרבה לבחירות, העלייה בפרמיית הסיכון, הפיחות בשקל מאז ההחלטה האחרונה ועליות הריבית בעולם תומכים בכך.

הצמיחה נמשכת בקצב מתון והעסקים מדווחים על שיפור

אמנם הרבעון השלישי הסתיים, אך הנתונים הרשמיים על שיעור הצמיחה יתקבלו רק בעוד כחודש. הנתונים האחרונים ממשיכים להצביע על צמיחה חיובית, אם כי מתונה יותר בהשוואה לזינוק החריג ברבעון הקודם.

סך הרכישות הריאליות בכרטיסי אשראי רשם עלייה של 3% באוגוסט. הנתונים הראשוניים לספטמבר אמנם מצביעים על ירידה קלה, אך המצב חיובי בסיכום הרבעון. גם מדד אמון הצרכנים רשם שיפור קל בספטמבר, כאשר משקי הבית אופטימיים יותר לגבי מצבם הכללי, לצד המשך פסימיות לגבי מצב המדינה. עוד עולה מהסקר שכוונות משקי הבית לבצע רכישות גדולות עדיין רחוקות מהרמות שלפני המלחמה.

סקר מגמות העסקים של הלמ”ס לספטמבר מצביע על תמונה חיובית ברוב ענפי המשק, כאשר החברות ממשיכות לדווח על שיפור בפעילות לרמה הגבוהה ביותר השנה. השיפור בולט בענפי התעשייה, במסחר ובשירותים, שם המדד ברמתו הגבוהה ביותר מאז 2024. למרות זאת, החברות פחות אופטימיות לגבי הפעילות בחודשים הקרובים ומדווחות על כוונה מתונה להגדיל את מספר העובדים. כלומר, העסקים מדווחים על פעילות טובה יותר בהווה, אך אינם מצביעים על האצה ברורה בהמשך.

נקודה מעודדת נוספת מהסקר היא שציפיות האינפלציה של העסקים לשנה הקרובה ירדו ל-1.9%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2022. זהו סימן מעודד במיוחד לבנק ישראל לכך שההתאוששות עדיין אינה מלווה בציפייה לעליות מחירים חדות.

הישראלים חוזרים לצאת לחו”ל

בעוד שבשאר הענפים הסנטימנט חיובי, ענף המלונאות נותר חריג. סנטימנט החברות בענף בסקר מגמות העסקים עדיין שלילי, אם כי פחות מאשר בחודשים הקודמים. הפער הזה מתיישב עם נתוני התיירות. סך יציאות הישראלים לחו”ל דרך האוויר נותר מעל מיליון גם בספטמבר, והסתכם ב-1.1 מיליון, גם בזכות העובדה שחגי תשרי החלו השנה כבר בספטמבר. בכיוון השני אמנם נרשם שיפור בתיירות הנכנסת, אך מרמה נמוכה בהרבה: כ-130 אלף תיירים בספטמבר.

הגירעון נשאר יציב, אך חלק מההוצאות עוד בדרך

הגירעון ב-12 החודשים האחרונים נשאר על 3.2% מהתוצר גם בספטמבר, בזכות המשך החוזק בהכנסות ממסים. בצד ההוצאה התמונה פחות מעודדת: הוצאה נמוכה של המשרדים האזרחיים לצד הוצאה גבוהה של משרד הביטחון. קליין מעריך שעד סוף השנה יאושר תקציב נוסף למשרד הביטחון, שיביא את הגירעון קרוב ליעד השנתי, בהנחה שלא יתרחש סבב נוסף מול איראן, שעלול להביא את הגירעון גם לרמה גבוהה יותר.