מה יקרה למניות הבנקים אחרי הבחירות?

הבחירות הקרובות עשויות להציב את מניות הבנקים מול שני כוחות מנוגדים: שיפור ביציבות הכלכלית יכול לתמוך בתמחור המניות, ובמקביל להאיץ ירידה בריבית ולשחוק חלק ממקורות הרווח של הבנקים. כך עולה מנתונים שאספה מחלקת המחקר של IBI, שבחנה את ההשפעות האפשריות של תוצאות הבחירות על הענף.

עבור המשקיעים במניות בנק לאומי, בנק הפועלים, מזרחי טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, השאלה תהיה כיצד השינויים בריבית ובסיכון המשק יתורגמו לרווחיות של כל בנק.

הבנקים מגיעים לבחירות כשהתנאים שאפשרו להם להציג רווחיות גבוהה בשנים האחרונות מתחילים להשתנות. ריבית גבוהה, אינפלציה, ביקוש לאשראי והתייעלות תמכו בתשואות דו-ספרתיות על ההון. ככל שהריבית יורדת, מרכז הכובד עובר בהדרגה ליכולת להגדיל את תיק האשראי, לשמור על איכות הלווים ולשלוט בהוצאות.

הלחץ על הרווחיות מגיע גם מצד הפיקדונות. מעבר של לקוחות לקרנות כספיות והגידול בחלקם של פיקדונות מוסדיים מצמצמים את היתרון שמעניקים לבנקים כספים המוחזקים בפיקדונות שאינם נושאים ריבית. כאשר הבנק נדרש לשלם יותר עבור הכסף שהוא מגייס, המרווח בינו לבין הריבית שהוא גובה על הלוואות עלול להצטמצם. המס המיוחד על הבנקים מוסיף שחיקה נוספת.

צמיחת האשראי והמשך ההתייעלות יכולים לפצות על חלק מהלחצים, אך הופכים את איכות הצמיחה לחשובה יותר. הגדלת היקף ההלוואות תומכת בהכנסות כל עוד אינה מלווה בעלייה משמעותית בהפסדי האשראי. כאן נכנסות לתמונה הבחירות, שעשויות להשפיע על עלויות המימון של הבנקים ועל מצבם הכלכלי של הלקוחות.

בתרחיש של החלפת הממשלה, ההערכה היא לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, להתחזקות השקל ולסיכוי גבוה יותר להפחתת ריבית נוספת. ירידה בפרמיית הסיכון, כלומר בתשואה הנוספת שמשקיעים דורשים בשל הסיכון בישראל, יכולה להוזיל את גיוס הכספים של הבנקים. שיפור בסנטימנט ובפעילות הכלכלית עשוי גם לתמוך בביקוש לאשראי וביכולת של משקי בית ועסקים לעמוד בהחזרי ההלוואות.

אלא שאותו שיפור יכול ללחוץ על הרווחים. ריבית נמוכה יותר שוחקת את מרווחי הריבית, והאטה באינפלציה מצמצמת את תרומת הנכסים הצמודים למדד להכנסות. לכן, תרחיש חיובי למשק אינו מבטיח עלייה מיידית ברווחי הבנקים. הוא עשוי לשפר את איכות הפעילות ואת המחיר שמשקיעים מוכנים לשלם עבורה, גם כאשר חלק מההכנסות נחלש.

גם מדיניות הממשלה החדשה תהיה משמעותית. צעדים להגברת התחרות יכולים להוסיף לחץ על עמלות ועל מרווחים, ולהגביר את התחרות על פיקדונות. שיפור בדירוג האשראי של המדינה עשוי לסייע לסביבת ההון והמימון של הבנקים, אך אינו צפוי להיות מיידי. הוא תלוי בהחלטות חברות הדירוג ובאופן שבו הממשלה תטפל בתקציב 2027, בגירעון ובחוב הציבורי.

המשך מבנה הקואליציה הנוכחית מציב תמונה הפוכה. בתרחיש זה, הסקירה מעריכה עלייה בפרמיית הסיכון ולחצים לפיחות בשקל, שעלולים להעלות את האינפלציה ולעצור את ירידת הריבית ואף להביא להעלאתה. ריבית ואינפלציה גבוהות יותר עשויות למתן את שחיקת הכנסות הריבית בטווח הקצר, אך התמיכה הזאת מגיעה עם מחיר.

עלות גיוס הכספים עלולה לעלות, שווי תיקי האג”ח עלול להיפגע, והלחץ על הדירוג ועל דרישות ההון עשוי להתגבר. במקביל, חולשה בפעילות הכלכלית יכולה לצמצם את הביקוש לאשראי ולהקשות על הלווים. כך, הכנסות ריבית עמידות יחסית עשויות להתקיים לצד סיכון עסקי גבוה יותר ולחץ על תמחור המניות. ריבית גבוהה אינה בהכרח בשורה טובה למשקיעי הבנקים אם היא מגיעה עם הידרדרות במצב המשק.

בתרחישי הביניים, תקציב 2027 הופך למבחן מרכזי. ממשלת שינוי במיעוט עשויה להביא לירידה מוגבלת בסיכון ולשיפור מסוים בעלויות המימון, אך ללא יציבות תקציבית היתרונות עלולים להישאר חלקיים. קושי לקדם חקיקה עשוי לעכב רפורמות תחרותיות, בעוד הצורך בהכנסות למדינה משאיר את מיסוי הבנקים במוקד.

שיתוק פוליטי ובחירות חוזרות עלולים לעכב השקעות והחלטות עסקיות ולהחליש את הביקוש לאשראי, בעיקר בתחומי העסקים והנדל”ן. הקיפאון עשוי לדחות צעדי רגולציה חדשים, אך אינו מבטל את המס הקיים ואינו משפר כשלעצמו את סיכון המדינה. במצב כזה, רווחי הבנקים עשויים להפגין עמידות רבה יותר ממניותיהם, לפחות עד שתתבהר התמונה הפוליטית והתקציבית.

למשקיעים חשוב גם לזכור שהתגובה בבורסה תימדד מול הציפיות שכבר מגולמות במחירים. נקודת הפתיחה של השוק המקומי משקפת, לפי הסקירה, אופטימיות יחסית וציפייה לשינוי פוליטי. לכן, גם תוצאה שנתפסת כחיובית אינה מבטיחה עליות אם השיפור הצפוי כבר תומחר. באותה מידה, הפתעה שלילית עשויה להכביד על המניות עוד לפני שהשפעתה תופיע בדוחות.

אחרי הבחירות, המשקיעים יצטרכו לבחון אם הבנקים מצליחים לפצות על שחיקת מרווחי הריבית באמצעות צמיחת אשראי איכותית, התייעלות והוזלת המימון. מנגד, אם הריבית תישאר גבוהה, השאלה תהיה כמה מהתמיכה בהכנסות יישחק בגלל עלייה בעלויות הגיוס ובהפסדי האשראי. תוצאות הבחירות ישפיעו על סביבת הפעילות; הביצועים העסקיים יקבעו כיצד כל בנק מתמודד איתה.