אלקטרה זכתה בפרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5, צופה תמורה של 3.9 מיליארד שקל

חברת אלקטרה זכתה במכרז למימון, תכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של פרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5. היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ-2 מיליארד שקל, בעוד החברה צופה לקבל תמורה מצטברת של כ-3.9 מיליארד שקל לאורך תקופת זיכיון של 25 שנה. בנוסף עשויה אלקטרה לקבל הכנסות התלויות בהיקף הביקוש.

התמורה שעליה דיווחה החברה כוללת הצמדה לסל מדדים ומענקי הקמה, שישולמו בכפוף לעמידה באבני דרך. אין מדובר ברווח הצפוי מהפרויקט. מול הסכום יעמדו עלויות המימון, ההקמה, ההפעלה והתחזוקה במשך שנים ארוכות. אלקטרה לא מסרה מהו היקף ההון העצמי שתשקיע, מה תהיה הרווחיות הצפויה או כיצד מתחלקת התמורה בין מענקי ההקמה לתשלומים לאורך תקופת ההפעלה.

מניית אלקטרה תחל את המסחר ביום רביעי לאחר שמחיר הסגירה האחרון שלה נקבע על 102.20 שקל. מתחילת השנה ירדה המניה ב-5.91%, אך ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-9.58%. בחודש האחרון איבדה המניה 14.12% ושווי השוק של החברה עומד על כ-7.83 מיליארד שקל.

הפרויקט כולל הקמת נתיב מהיר דו-כיווני בין מחלף קסם לגלילות מזרח, באורך מצטבר של כ-25 ק”מ. במחלף קסם יוקם מתחם תחבורה משולב עם כ-3,200 מקומות חניה, צי אוטובוסים, מערך טעינה חשמלית ומערכות טכנולוגיות. המתחם יחובר לתחנת הרכבת ראש העין צפון ויופעל ממנו מערך היסעים חינמי למוקדי תעסוקה בגוש דן.

המדינה מציינת כי אורכם המצטבר של הנתיבים בשני הכיוונים יהיה כ-25 ק”מ. בדיווח אלקטרה לבורסה נכתב כי רשת נתיבי האגרה תהיה באורך של כ-15 ק”מ. ייתכן שהפער נובע משיטת מדידה שונה של אורך התוואי ושל שני כיווני הנסיעה, אך הדבר לא הוסבר בדיווחים.

לצורך ביצוע הפרויקט הקימה אלקטרה חברה ייעודית בבעלות מלאה. תקופת ההקמה תימשך עד שלוש שנים, והפעלת הפרויקט מתוכננת להתחיל ב-2031. לפני תחילת העבודות תידרש החברה להשלים סגירה פיננסית בתוך 16 חודשים ממועד חתימת הסכם הזיכיון.

הסגירה הפיננסית תהיה אחת מאבני הדרך המרכזיות בפרויקט. אלקטרה תצטרך לגייס מימון בתקופה שבה עלויות הריבית עשויות להשפיע על הכדאיות הכלכלית של זיכיונות ארוכי טווח. גם התייקרות בעלויות הביצוע, עיכובים בעבודות והיקף השימוש בפועל בנתיב ובמתחם התחבורה עשויים להשפיע על התוצאות שתפיק החברה מהזכייה.

היקף התמורה הצפוי, 3.9 מיליארד שקל, שווה לכ-10% מצבר ההזמנות של אלקטרה בסוף הרבעון הראשון של 2026, שעמד לפי דיווח ב-TheMarker על כ-39 מיליארד שקל. עם זאת, לא ידוע איזה חלק מהתמורה ייכלל בצבר. חלק מהסכום תלוי בהצמדה, בעמידה באבני דרך ובהפעלת הפרויקט לאורך שנים.

במכרז התמודדו חמש קבוצות. לצד אלקטרה השתתפו מנרב ובן תור, דניה סיבוס ודן, שפיר ומאיר וכן שיכון ובינוי ואגד, כך לפי TheMarker וכלכליסט. אלקטרה כבר מעורבת בפרויקט הנתיבים המהירים בין שפיים לתל אביב כחלק מקבוצת “נתיב בעיר”, שבה שותפות גם דניה סיבוס, דן ואלקטרה אפיקים.

הנתיב בכביש 5 אמור להתחבר למערך הנתיבים המהירים בכבישים 2 ו-20 וליצור רשת המגיעה מכיוון מזרח אל צירי הכניסה המרכזיים לגוש דן. המדינה מקווה כי נהגים המגיעים מאזור ראש העין והסביבה ישאירו את רכבם במחלף קסם וימשיכו בתחבורה ציבורית, במקום להיכנס ברכב פרטי למרכז המטרופולין.

ההיסעים מהמתחם יהיו חינמיים, אך בהודעות הרשמיות לא פורט מה יהיה מחיר הנסיעה בנתיב האגרה, כיצד הוא ייקבע ומי יהיה זכאי להשתמש בו ללא תשלום. בנתיבים מהירים אחרים נהוג להעניק פטור לתחבורה ציבורית ולכלי רכב בתפוסה גבוהה, אך התנאים שיחולו בכביש 5 עדיין לא הוצגו.

גם תרומתו של החניון להפחתת העומסים תהיה תלויה בתדירות ההיסעים, ביעדים שאליהם יגיעו ובנוחות המעבר לרכבת. כ-3,200 מקומות חניה עשויים לשרת אלפי נוסעים ביום, אך הצלחת הפרויקט תימדד במספר הנהגים שיסכימו להשאיר את הרכב במחלף קסם ובזמן הנסיעה שייחסך להם בפועל. כלכליסט ציין כי הפרויקט קודם במשך כמה שנים ועבר שינויים ודחיות, כך שהיכולת לעמוד ביעד ההפעלה ב-2031 תהיה מבחן מרכזי לאלקטרה ולמדינה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’: ״השלמת המכרז והיציאה לדרך של פרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5 הן הוכחה נוספת לחוסנה של הכלכלה הישראלית ולחשיבות ההשקעה במנועי צמיחה מחוללי שינוי. שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי במודל ה-PPP מוכיח את עצמו פעם אחר פעם כמנגנון יעיל להקמת תשתיות לאומיות ברמה הגבוהה ביותר. הפרויקט הזה יביא לחיסכון של מיליוני שעות עבודה למשק, יפחית את עומסי התנועה ויחבר בנגישות מרבית בין חלקי הארץ למוקדי התעסוקה במרכז. נמשיך להוביל השקעות עתירות היקף בתשתיות התחבורה והמנועים הכלכליים של מדינת ישראל.״

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא”ל (במיל’) מירי רגב: ״זהו עוד צעד משמעותי במהפכת התחבורה בגוש דן. הנתיב המהיר בכביש 5, יחד עם מתחם התחבורה הענק במחלף קסם, יאפשרו לאלפי נהגים להשאיר את הרכב הפרטי מחוץ למטרופולין ולהמשיך במהירות, בנוחות ובחינם למוקדי התעסוקה בגוש דן.

זהו בדיוק עקרון הצדק התחבורתי, להעניק לאזרח חלופה אמיתית, יעילה ואיכותית לרכב הפרטי, תוך קיצור זמני הנסיעה והפחתת הגודש. הפרויקט מתחבר לנתיבים המהירים בכבישים 2 ו-20 ויוצר רשת תחבורתית רציפה, שתשנה את אופן הכניסה והיציאה מגוש דן. משרד התחבורה ממשיך לחבר את ישראל, בכבישים, ברכבות ובתחבורה הציבורית, ולבנות תשתיות שיתאימו לצרכים של מדינה בצמיחה גם בעשורים הבאים״.