אלקטרה מסכמת רבעון חזק: הרווח הנקי זינק ב-60% והצבר הגיע לכ-44 מיליארד שקל

קבוצת אלקטרה פרסמה הבוקר (שלישי) את תוצאותיה לרבעון השני של 2026, והציגה צמיחה דו-ספרתית בהכנסות ועלייה חדה ברווח התפעולי והנקי. לצד השיפור בפעילות השוטפת, הרווח הנקי הושפע לטובה מרווחים חד-פעמיים הקשורים לעסקת תש”י.

מניית אלקטרה נכנסה ליום המסחר במחיר של 104 שקל, המשקף לחברה שווי שוק של כ-7.97 מיליארד שקל. המניה ירדה ב-12.61% מתחילת אוגוסט וב-4.25% מתחילת השנה, אך עדיין הציגה תשואה חיובית של 11.77% ב-12 החודשים האחרונים.

הכנסות הקבוצה ברבעון עלו ב-17.1% לעומת התקופה המקבילה והסתכמו בכ-4 מיליארד שקל. הרווח התפעולי צמח בכ-43% לכ-139 מיליון שקל, ואילו ה-EBITDA עלה ב-21.8% לכ-263 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק בכ-60% והגיע לכ-109 מיליון שקל, לעומת כ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, כ-45 מיליון שקל מהרווח הנקי מיוחסים לעסקת הכנסת קרן תש”י כשותפה בפעילות התחבורה של אלקטרה. בנטרול תרומה זו, הרווח הנקי היה מסתכם בכ-64 מיליון שקל, מעט מתחת לרווח בתקופה המקבילה.

מגזר הפרויקטים למבנים ולתשתיות בישראל הוביל את הגידול בהכנסות, עם עלייה של 34.7% לכ-2.1 מיליארד שקל. המגזר עבר לרווח תפעולי של כ-10 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-9 מיליון שקל ברבעון המקביל. השיפור נבע מגידול בהיקפי הביצוע ומאיחוד תוצאות חברת טר-ארמה, שנרכשה בשנה שעברה.

במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה עלו ההכנסות ב-10.8% לכ-935 מיליון שקל, והרווח התפעולי גדל ב-5.4% לכ-78 מיליון שקל. לדברי החברה, הפרויקטים הפעילים בתחום כבר מייצרים EBITDA בקצב שנתי של כ-640 מיליון שקל.

במגזר הזכיינות נרשמה עלייה של 37.5% בהכנסות לכ-367 מיליון שקל. הרווח התפעולי זינק לכ-53 מיליון שקל, לעומת כ-9 מיליון שקל אשתקד, בין היתר הודות לרווח של כ-21 מיליון שקל מעסקת תש”י ולשיפור בפעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים.

מנגד, הפעילות הבינלאומית הציגה חולשה. הכנסות מגזר הפרויקטים בחו”ל ירדו לכ-504 מיליון שקל, לעומת כ-655 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח התפעולי ירד מ-18 מיליון שקל לכ-3 מיליון שקל. החברה ייחסה את הירידה לשחיקת הדולר מול השקל, לצמצום הפעילות באירופה ולירידה ברווחיות בארה”ב.

צבר העבודות של אלקטרה הסתכם בסוף יוני בכ-43.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-10.3% לעומת 39.8 מיליארד שקל בסוף 2025. הצבר מספק לקבוצה נראות להכנסות עתידיות, אך מימושו בפועל תלוי בלוחות הזמנים, בעלויות הביצוע וברווחיות הפרויקטים.

בין הפרויקטים המרכזיים שנוספו או התקדמו לאחרונה נמצא פרויקט הנתיבים המהירים בכביש 5, שבו זכתה אלקטרה באוגוסט. תקופת הזיכיון תימשך 25 שנה, והחברה מעריכה כי התמורה המצטברת לאורך התקופה תגיע לכ-3.9 מיליארד שקל.

ביולי השלימה הקבוצה את הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה חיפה–נצרת, “נופית”. היקפו הכולל של הפרויקט נאמד בכ-13 מיליארד שקל. נוסף על חלקה בהקמה, אלקטרה אפיקים חתמה על הסכם תפעול ותחזוקה בהיקף מוערך של כ-5 מיליארד שקל לאורך 21 שנות הזיכיון.

מנכ”ל אלקטרה, איתמר דויטשר, ציין כי הקבוצה מעמיקה את פעילותה בפרויקטים בתחומי האנרגיה ומרכזי הנתונים, שבהם צברה עבודות חדשות בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל. לדבריו, הקבוצה מתמקדת גם בהרחבת פעילויות המייצרות הכנסות ותזרימים לטווח ארוך.

בסיכום המחצית הראשונה של 2026 עלו הכנסות אלקטרה ב-15.7% לכ-7.85 מיליארד שקל. הרווח הנקי גדל ב-26% לכ-169 מיליון שקל. בסוף יוני החזיקה הקבוצה באמצעים נזילים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, וההון העצמי שלה הסתכם בכ-2.47 מיליארד שקל. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של כ-41 מיליון שקל.