משרד האנרגיה ממליץ להעביר את בזן מחיפה לנגב בעלות של עד 6 מיליארד דולר

משרד האנרגיה והתשתיות ממליץ לפנות את מתקני בזן ממפרץ חיפה ולהקים במקומם בית זיקוק היברידי בדרום הארץ. המהלך הוא חלק מתוכנית אסטרטגית לשימור יכולת הזיקוק העצמאית של ישראל ולחיזוק הביטחון האנרגטי עד שנת 2040.

נכון לצוהרי יום שני, מניית בזן נסחרה במחיר של 2.29 שקל, בירידה של 2%. למרות הירידה היומית, המניה עלתה ב-10.53% מתחילת החודש, ב-156.49% מתחילת השנה וב-197.99% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק של החברה עמד על כ-7.17 מיליארד שקל.

לפי עבודה אסטרטגית חדשה של מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, שנערכה באמצעות חברת BDO, הסתמכות מלאה על יבוא תזקיקי דלק עלולה ליצור סיכון בשעת חירום. שילוב של יבוא נפט גולמי עם יכולת זיקוק מקומית יאפשר לישראל להתאים את סל הדלקים לצורכי המשק ומערכת הביטחון ולהפחית את התלות באספקה מחו״ל.

שר האנרגיה והתשתיות וחבר הקבינט אלי כהן אמר: ״משק האנרגיה תפקד ללא דופי לאורך כל המלחמה, ולמרות פגיעות במתקנים אסטרטגיים לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז. כחלק מלקחי המלחמה, אנו מכינים תוכנית שתבטיח את חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים״.

התוכנית ממליצה לממש את החלטת הממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, בלי לוותר על יכולת הזיקוק המקומית. המתווה כולל פינוי-בינוי של בזן והקמת בית זיקוק חדש בדרום, שיותאם גם לייצור דלקים עתידיים ובהם דלק תעופה בר-קיימא (SAF) וביודיזל.

עלות ההעתקה מוערכת בכ-5-6 מיליארד דולר. במשרד האנרגיה מציעים להשתמש בהכנסות המדינה העתידיות ממס הפחמן, שהערך הנוכחי שלהן מוערך בכ-9 מיליארד דולר, כמקור אפשרי למימון הפרויקט. לפי העבודה, מתווה כזה עשוי לאפשר למדינה להימנע מתשלום פיצוי לבזן תמורת סגירת פעילות הזיקוק ולהשאיר את המקורות הכספיים בתוך משק האנרגיה הישראלי.

בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, אמרה כי ישראל נמצאת בנקודת מפנה בתכנון משק הדלק. ״לראשונה מזה שנים, אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים״.

לדבריה, ההתפתחויות הביטחוניות והגיאו־פוליטיות המחישו כי ישראל אינה יכולה להסתמך על מקור אספקה אחד. ״המציאות הביטחונית והגיאו־פוליטית של השנים האחרונות המחישה לנו באופן חד כי עבור ישראל, שהיא ‘אי אנרגטי’, ביטחון אנרגטי מחייב יתירות לאורך כל שרשרת האספקה – ממקורות הייבוא ונקודות הכניסה, דרך המלאים והאחסון, ועד לתשתיות ההולכה וליכולת הזיקוק המקומית״.

המלצת משרד האנרגיה עשויה להסיר חלק מאי הוודאות ארוכת השנים בנוגע לעתיד פעילות הזיקוק של בזן. במקום סגירה מוחלטת של פעילות החברה, המתווה מאפשר את המשך הזיקוק בישראל, באתר חדש ובמתכונת שתתאים גם לדלקים נקיים יותר.

עם זאת, מדובר עדיין בעבודה אסטרטגית ובהמלצות שייבחנו מול משרדי הממשלה וגורמי התשתית הרלוונטיים, ולא בהחלטה סופית על ביצוע הפרויקט. למשקיעים עדיין חסרים פרטים מהותיים, ובהם לוח הזמנים, מבנה המימון, חלקה של בזן בעלויות, תנאי פינוי הקרקע בחיפה והבעלות על בית הזיקוק החדש.

הפרט שעשוי להשפיע בהמשך על מניית בזן הוא האופן שבו תחולק עלות הפרויקט. מימון ממשלתי משמעותי או הענקת זכויות לבזן בבית הזיקוק החדש עשויים להיות חיוביים לחברה. מנגד, השתתפות גבוהה של בזן בעלויות עלולה להכביד על תזרים המזומנים ולהגדיל את צורכי המימון שלה.

לצד העתקת בזן, התוכנית ממליצה להגדיל את מלאי הדלק לשעת חירום, להרחיב את תשתיות ההולכה, הפריקה והאחסון ולפתח נקודות כניסה נוספות לדלקים. המטרה היא לאפשר למשק להמשיך לפעול גם במקרה של אירוע ביטחוני בישראל המשולב במשבר בשרשרת האספקה העולמית.

״כעת אנו עוברים משלב התכנון לשלב המימוש״, אמרה אזיקרי אבוחצירה. לדבריה, צוות בין־משרדי כבר בוחן את הקמתה של רשות דלקים, שתסייע להוציא את התוכנית לפועל וליצור אחריות מערכתית ארוכת טווח על משק הדלק. ״המטרה היא להבטיח שגם בעשורים הבאים, ובמיוחד בשעת חירום, למדינת ישראל יהיה משק דלק חזק, יציב ועמיד הרבה יותר״.