בית המשפט אישר ייצוגית נגד ארבעה בנקים שלא שילמו ריבית זכות בחשבונות עו”ש

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מהבנקים הגדולים בישראל – בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – בשל הריבית הנמוכה או האפסית ששולמה ללקוחות על יתרות זכות בחשבונות העו”ש.

חשוב להדגיש כי אישור התביעה כייצוגית אינו קובע שהבנקים הפרו את החוק או שהם מחויבים לשלם פיצוי. משמעות ההחלטה היא שבית המשפט מצא כי קיים סיכוי סביר לכך שהטענה המרכזית תתקבל, ולכן ניתן להמשיך ולברר אותה בשם קבוצה רחבה של לקוחות.

התביעה אושרה להמשך בירור בעילה של “עשיית עושר ולא במשפט”. לפי טענת המבקשים, הבנקים השתמשו בכספים שהלקוחות השאירו בחשבונות העו”ש כמקור מימון לפעילותם והפיקו מהם הכנסות, בעוד הלקוחות עצמם קיבלו על הכסף ריבית זניחה או לא קיבלו ריבית כלל.

ההליך מתייחס לתקופה שהחלה באפריל 2022, אז החל בנק ישראל להעלות את הריבית במשק. לטענת המבקשים, העלייה החדה בריבית הגדילה את התועלת הכלכלית שהבנקים הפיקו מהכספים שהוחזקו בעו”ש, אך השינוי לא התבטא בריבית ששולמה למרבית הלקוחות על יתרות הזכות שלהם.

בחוות הדעת הכלכלית המקורית שהוגשה במסגרת הבקשה הוערך הנזק הנטען ללקוחות בכ-3.62 עד 5.06 מיליארד שקל. הערכה זו התייחסה לתקופה שקדמה להגשת הבקשה בשנת 2023. בחישובים מאוחרים יותר, שהרחיבו את התקופה עד מאי 2025, נטען כי הנזק המצטבר עשוי לעלות על 15 מיליארד שקל. מדובר בשלב זה באומדנים שהוצגו במסגרת ההליך ולא בסכום שבית המשפט פסק לטובת הלקוחות.

הבנקים דוחים את הטענות. לעמדתם, בתקופה שאליה מתייחסת התביעה לא הייתה הוראת חוק, הנחיה רגולטורית או התחייבות חוזית שחייבה אותם לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבונות העו”ש. עוד נטען כי חשבון עו”ש נועד לאפשר זמינות מיידית של הכסף ולא לשמש אפיק השקעה, וכי אין מקום להוסיף להסכמים עם הלקוחות חובה שלא נכללה בהם.

גם הפיקוח על הבנקים התנגד לחיוב גורף בתשלום ריבית על העו”ש. לפי העמדה שהוצגה בהליך, התערבות ישירה בתמחור המוצרים הבנקאיים עלולה להשפיע על התחרות ועל התנהלות השוק. עם זאת, בית המשפט קבע כי לעמדת המאסדר יש משקל, אך היא אינה שוללת את האפשרות לבחון אם הבנקים התעשרו שלא כדין מכספי הלקוחות בתקופה שחלפה.

התקופה הנבחנת בתביעה מסתיימת ב-20 במאי 2025, עם כניסתו לתוקף של תיקון לחוק הבנקאות. התיקון מחייב בנק לפנות באופן יזום ללקוח שהחזיק יתרת זכות של יותר מ-15 אלף שקל במשך רבעון רצוף ולהציג לו מידע על חלופות אפשריות לכסף. בעקבות השינוי בחוק, ההליך הנוכחי מתמקד בעיקר בשאלת הפיצוי הכספי בגין תקופת העבר ולא בחיוב עתידי להעביר את הכספים לפיקדון או לשלם עליהם ריבית באופן אוטומטי.

בנק הפועלים אינו אחד מארבעת הנתבעים בהליך הנוכחי. לפי הפרטים שהוצגו בפרסומים על הפרשה, נגד הבנק מתנהל הליך נפרד בנושא דומה. הבנק מפעיל גם מנגנון המכונה “עו”ש מקזז”, שבמסגרתו יתרות זכות עשויות לקזז, בכפוף לתנאים, ימים שבהם החשבון נמצא ביתרת חובה.

כעת תעבור המחלוקת לבירור מעמיק יותר. במסגרת ההליך יצטרך בית המשפט להכריע אם עצם השימוש של הבנקים בכספי העו”ש, בלי לשלם ללקוחות ריבית משמעותית, מקים זכות לפיצוי – ואם כן, מי ייכלל בקבוצה המיוצגת וכיצד יחושב הנזק.

עד להכרעה, אין ודאות שהלקוחות יקבלו פיצוי או שהבנקים יידרשו לשלם את הסכומים המוערכים. עם זאת, אישור התביעה כייצוגית הופך את הוויכוח על מאות מיליארדי השקלים המוחזקים בחשבונות העו”ש מסוגיה ציבורית ורגולטורית למחלוקת משפטית שעשויה להיות בעלת השלכות כלכליות משמעותיות על הבנקים ועל לקוחותיהם.