אחרי הודעת הביטול: אושר הסכם מכירת הגז של ניו-מד ורציו עם דליה

רשות התחרות אישרה ביום שלישי את עיקר הסכם אספקת הגז בין ניו-מד אנרג’י ורציו אנרגיות לבין דליה חברות אנרגיה, בהיקף מוערך של 6.7 מיליארד דולר. ההחלטה פורסמה כשבועיים לאחר שהמוכרות הודיעו על ביטול ההסכם ודליה דחתה את הודעתן. מגבלה על מכירת גז לצדדים שלישיים לא נכללה בפטור שניתן, והושארה לבחינה עצמית של הצדדים.

ההסכם, שנחתם ב-19 במאי, נועד בעיקר להבטיח אספקת גז לשתי תחנות כוח חדשות שמקדמת דליה באמצעות חברות בנות: דליה 2 באתר צפית ואשכול אבשל באתר אשכול באשדוד. כל אחת מהיחידות צפויה להיות בהספק של כ-850 מגה-ואט. תחילת האספקה מתוכננת ל-1 בינואר 2030, לתקופה של עד 20 שנה ממועד ההפעלה המסחרית של יחידות הייצור.

ניו-מד ורציו התחייבו לספק יחד כ-1.3 מיליארד מטרים מעוקבים של גז בשנה בתחילת התקופה, ובהמשך כ-1.7 מיליארד. סכום העסקה הוא אומדן לרכישות הגז לאורך חיי ההסכם, ולא תשלום חד-פעמי. היקף ההכנסות בפועל יהיה תלוי, בין היתר, בכמויות שיירכשו ובתנאי המחיר. לפי הערכות שפורסמו בעת החתימה, המחיר ההתחלתי עומד על כ-4.7 דולר ליחידת חום.

שתי המוכרות מחזיקות יחד בכ-60% מהזכויות במאגר לווייתן: ניו-מד מחזיקה ב-45.34% ורציו ב-15%. שברון מחזיקה ב-39.66% הנותרים ומשמשת כמפעילת המאגר, אך אינה צד להסכם הזה. הגז מיועד ליחידות ייצור שטרם החלו לפעול, והחוזה נועד להסדיר עבורן אספקה ארוכת טווח לקראת הפעלתן.

בסוף בספטמבר הודיעו ניו-מד ורציו לדליה על ביטול ההסכם. לטענתן, לא התקיימו כל התנאים המתלים לכניסתו לתוקף עד המועדים שנקבעו. בין התנאים להשלמת העסקה היו אישור רשות התחרות ואישור המממנים של התחנות. המוכרות לא פירטו בדיווחיהן איזה תנאי הוביל להודעת הביטול.

דליה דחתה את ההודעה וטענה כי היא אינה תקפה, בין היתר משום שניתנה שלא בהתאם להוראות ההסכם. החברה ציינה אז כי הבקשה לפטור עדיין נדונה ברשות התחרות וכי הרשות טרם מסרה את עמדתה הסופית. כך נותרו הצדדים במחלוקת על מעמד החוזה: המוכרות הודיעו על ביטולו, ואילו הרוכשת טענה שהוא ממשיך לעמוד בתוקף.

בהחלטה שפורסמה כעת קבעה הממונה על התחרות, מיכל כהן, לאחר בחינת ההסכם והתייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, כי ההסדר אינו צפוי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות וכי עיקרו אינו בהפחתתה או במניעתה. הרשות בחנה אותו כהסדר אנכי בין ספקיות גז לבין דליה, הצורכת גז לצורך ייצור חשמל.

הפטור כולל את ההתקשרות ארוכת הטווח ואת מנגנון “קח או שלם”. מנגנון זה מחייב את דליה לרכוש כמות מינימלית של גז או לשלם עבורה גם אם לא צרכה אותה. לפי נימוקי הרשות, החוזה מעניק לדליה ודאות בנוגע לאספקה ולמחיר, הנדרשת גם למימון הקמת התחנות. למוכרות הוא מספק ודאות לגבי הביקוש העתידי וההכנסות הצפויות.

ההסכם כולל גם אפשרות לפתוח את המחיר למשא ומתן ב-2041, עם שינוי של עד 10% לכל כיוון. אם דליה לא תהיה מרוצה מהמחיר, היא תוכל להפחית את הכמות הנרכשת ב-30% ולהשלים את צרכיה ממקור אחר. תנאים אלה נכללו בבחינת ההתקשרות הארוכה שקיבלה פטור.

החריג בהחלטה נוגע להגבלת הסחר המשני בגז. לפי תנאי ההסכם שפורסמו, דליה רשאית למכור לצדדים שלישיים עד 15% מהגז שהיא רוכשת. הרשות קבעה שהצדדים לא הציגו נימוקים מספקים לנחיצות המגבלה. בבירור מול נתיבי הגז הטבעי ורשות הגז לא נמצאה כיום הצדקה למגבלה מבחינת קיבולת מערכת ההולכה.

בסיכום החלטתה כתבה הממונה כי היא מעניקה את הפטור המבוקש להסדר, “מלבד לכבילת הסחר המשני הנותרת לבחינת הצדדים”. הממונה לא קבעה עמדה סופית לגבי חוקיות המגבלה, והפנתה את החברות לבחון בעצמן אם היא עומדת בתנאים המהותיים של פטורי הסוג.

ברקע העסקה עומדות גם התחייבויות למכירת גז במחיר נמוך יחסית למשק הישראלי, שניתנו במסגרת התנאים להיתר היצוא למצרים. בעת החתימה הציגו ניו-מד ורציו את ההסכם כחלק מהבטחת הביקוש לגז ומהמענה לצורכי השוק המקומי. החלטת הרשות מסדירה כעת את עיקר ההיבט התחרותי של העסקה; בחומר שפורסם לא נמסר שהצדדים יישבו את המחלוקת על הודעת הביטול.