הגירעון נותר ללא שינוי בספטמבר, הכנסות המדינה ממיסים עלו

הגירעון התקציבי של ישראל בספטמבר נותר ללא שינוי ברמה של 3.2% מהתוצר. מתחילת 2026 הצטמצם הגירעון כמעט במחצית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, על רקע גידול בהכנסות המדינה שעלה על קצב הגידול בהוצאות. בספטמבר עצמו הגירעון היה גבוה יותר מאשר לפני שנה, ובמשרד האוצר מציינים כי ההאצה בהוצאות במחצית השנייה צפויה להימשך עד סוף השנה.

לפי האומדן הראשוני שפרסם ביום חמישי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הגירעון המצטבר בינואר-ספטמבר הסתכם בכ-29.5 מיליארד שקל, לעומת כ-56.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2025. מדובר בצמצום של כ-26.8 מיליארד שקל, שהם כ-48%. הגירעון ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר הסתכם בכ-71.8 מיליארד שקל, שהם כ-3.2% מהתוצר, ללא שינוי לעומת הנתון בסוף אוגוסט.

בספטמבר הסתכם הגירעון בכ-10.1 מיליארד שקל, לעומת כ-9.5 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. הכנסות המדינה בחודש עמדו על כ-47 מיליארד שקל, בעוד ההוצאות הגיעו לכ-57.1 מיליארד שקל. באוצר מציינים כי חגי תשרי גרמו לדחיית חלק מתשלומי המסים מספטמבר לאוקטובר, ולכן השפיעו על תמונת ההכנסות בחודש.

השיפור המצטבר בתקציב נבע מכך שהכנסות המדינה גדלו מהר יותר מהוצאותיה. כלל ההכנסות בינואר-ספטמבר הסתכמו בכ-457.1 מיליארד שקל, לעומת כ-414.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-10.4%. מנגד, הוצאות הממשלה גדלו בכ-3.4%, מכ-470.5 מיליארד שקל לכ-486.6 מיליארד שקל. שיעורי השינוי הללו הם נומינליים, כלומר אינם מנוכים מהשפעת האינפלציה.

דוח הכנסות המדינה ממסים מצביע על המשך גידול בגבייה. בספטמבר הסתכמו ההכנסות ממסים ומאגרות בכ-46.1 מיליארד שקל, לעומת כ-42.7 מיליארד שקל בספטמבר 2025. זו עלייה ריאלית של כ-6%, לאחר ניכוי השינוי במחירים. בהשוואה בשיעורי מס אחידים, המנטרלת בין היתר שינויי חקיקה, הכנסות חריגות והבדלים בעיתוי הגבייה, העלייה הריאלית עמדה על כ-5%.

מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ממסים ומאגרות בכ-443.7 מיליארד שקל, לעומת כ-391.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במונחים נומינליים מדובר בעלייה של כ-13.3%, ואילו במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים הגידול הסתכם בכ-9%. בתוך כך, ההכנסות ממסים ישירים עלו בכ-11% וההכנסות ממסים עקיפים גדלו בכ-5%, לפי ההשוואה המנוטרלת של האוצר.

למרות העלייה, הגבייה ברבעון השלישי הייתה נמוכה מעט מהצפי. ההכנסות הסתכמו ב-146.7 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 147.9 מיליארד שקל שעודכנה ביוני. הפער, כ-1.2 מיליארד שקל או כ-1%, נוצר בעיקר במסים הישירים. לפי האוצר, הוא מתקזז בחלקו הגדול עם עודף הגבייה שנרשם ברבעון השני.

גם לעיתוי החגים הייתה השפעה: תשלומי מע”מ על ייצור מקומי בהיקף מוערך של כחצי מיליארד שקל, לצד כמה מאות מיליוני שקלים במסים ישירים, נקלטו בתחילת אוקטובר במקום בספטמבר. המשמעות היא שחלק מההכנסות החסרות בחודש משקפות דחיית תשלום ולא בהכרח ירידה בפעילות הכלכלית.

הגורם המרכזי לעלייה במסים הישירים בספטמבר היה הגידול בגבייה ממס חברות. ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בכ-26 מיליארד שקל, לעומת כ-23.9 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד. בהשוואה בשיעורים אחידים, הגבייה מחברות עלתה בכ-12%, בעוד הגבייה מעצמאים, כולל בעלי מניות, ירדה בכ-10%.

באוצר מסבירים כי הירידה בגבייה מעצמאים נבעה בחלקה מדחיית תשלומים לאוקטובר. מתחילת השנה, לעומת זאת, הגבייה מעצמאים עלתה בכ-15% והגבייה ממס חברות גדלה בכ-7%.

בחלק מסעיפי הגבייה נרשמו ירידות. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בספטמבר בכ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל שנה קודם לכן, ירידה ריאלית של כ-18%. לפי הדוח, חלק מהירידה נבע מהחגים. ההכנסות ממס שבח ירדו בכ-20%, וההכנסות ממס רכישה ירדו בכ-16%.

הגבייה ברוטו משוק ההון הסתכמה בכ-1.1 מיליארד שקל, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל בספטמבר 2025, ירידה ריאלית של כ-9%. הניכויים מריבית ירדו בכ-4%, והניכויים מניירות ערך ירדו בכ-14%. גם הגבייה מניכויי מס הכנסה משכירים ומניכויים אחרים במקור ירדה ריאלית בכ-1% בחודש, אף שבמצטבר מתחילת השנה נרשמה בה עלייה ריאלית של כ-8%.

מנגד, ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בספטמבר בכ-19.2 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ-3% בהשוואה בשיעורים אחידים. ההכנסות נטו ממע”מ הגיעו לכ-14.7 מיליארד שקל, ובנטרול דחיית התשלומים עלו ריאלית בכ-8%. חלק מהגידול מוסבר בהחזרי מע”מ נמוכים יותר לעומת ספטמבר אשתקד.

ההשוואה בין השנים מושפעת גם משינוי בהפרשות לקרן הפיצויים. ב-2025 הופרשו לקרן 100% מהכנסות מס הרכישה, ואילו ב-2026 חזרה ההפרשה לשיעור הרגיל של 25%. לכן, העלייה בהכנסות המסים לפי הגדרות התקציב אינה משקפת רק שינוי בפעילות הכלכלית, אלא גם שינוי בחלק מהתקבולים המופנה לקרן.

בצד ההוצאות, העלייה בולטת במיוחד במערכת הביטחון. הוצאותיה בינואר-ספטמבר הסתכמו בכ-138.6 מיליארד שקל, גידול של כ-9.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, הוצאות המשרדים האזרחיים הסתכמו בכ-288.6 מיליארד שקל, עלייה של כ-0.3% בלבד. בנפרד, אומדן התשלומים מקרן הפיצויים מתחילת השנה עמד על כ-10.1 מיליארד שקל.

החשב הכללי מציין כי קצב הגידול בהוצאות במחצית השנייה גבוה מזה שנרשם במחצית הראשונה, וכי המגמה צפויה להימשך עד סוף השנה. יעד הגירעון בתקציב המקורי ל-2026 עומד על 4.9% מהתוצר. נתון הגירעון הנוכחי, 3.2%, מתייחס ל-12 החודשים האחרונים ואינו תחזית לגירעון בסוף השנה.

הנתונים מצביעים על שיפור במצב התקציבי לעומת אשתקד: ההכנסות גדלות ומכסות חלק גדול יותר מהוצאות הממשלה. עם זאת, ההאצה בהוצאות, במיוחד בביטחון, עלולה למתן את השיפור בחודשים הבאים. גם השפעות החגים והשינוי בהפרשות לקרן הפיצויים מחייבים זהירות בפרשנות: הגבייה חזקה יחסית, אך אינה מעידה לבדה על התחזקות אחידה בכל ענפי המשק.